יעל טראו
ראשית, שומא עלינו לתת את הדעת מהן הסיבות אשר מונעות או מעכבות כניסה לשווקים זרים ע"י חברות בינלאומיות. בראש ובראשונה מדובר במערכות מקומיות אשר אינן עומדות בקריטריונים של מדינות מפותחות, דהיינו, שוק מקומי מוגבל, מערכת כלכלית פרימיטיבית, מדיניות ממשלתית מקשה, תשתיות כושלות, כוח עבודה לא מיומן וכיוצא בזה. על כן, לעיתים קרובות החסרונות עולים על היתרונות ובהתאם המשקיע הזר ימנע מפעילות במדינה.
אולם, כידוע לכל, סיטואציה זו איננה רלוונטית במקרה הסיני. מה הן, אם כן, הסיבות והגורמים המרכזיים להפיכתה של סין ליעד כה בולט ואטרקטיבי להשקעות זרות?
1. העברת מרכזי ייצור למדינות עולם שלישי הינה בדרך כלל תולדה של עליית מחירים באתר המקורי (בעיקר עלות כוח אדם ואדמה). בעיקר מדובר בתעשיות ייצוא. השילוב של עלויות גבוהות ושערי חליפין בעייתיים של המטבע המקורי גוררים ירידה בכושר התחרות הבינלאומי של המוצרים המיועדים לייצוא. הפיתרון הינו, כאמור, מעבר לאתר סיני, עם כוח עבודה זול ושכירויות נמוכות, אשר שניהם משולמים במטבע המקומי.
2. הטבות מס. סין מעודדת משקיעים זרים בעזרת תמריצים, הנחות וסובסידיות בעיקר בנושא התשתיות וטכנולוגיה. סין חתמה על הסכמי מס עם כמה וכמה מדינות, המונעים כפל מס על המשקיע. בנוסף, אזורי פיתוח מיוחדים בסין מקבלים רמות שונות של פתור מוחלט ממיסים.
3. זמינות של ספקי חלפים מקומיים הינה אבן דרך מרכזית בנכונותם של משקיעים זרים להיכנס למדינה. בסין התחום היצרני מפותח מאוד, ובהתאם איתור ספק מקומי, באיכות טובה ובמחיר אטרקטיבי במונחים זרים, הינה תהליך יחסית קצר ופשוט, במיוחד בהשוואה למדינות עולם שלישי אחרות.
4. השוק המקומי בסין בתנופת צמיחה אדירה, עובדה אשר מעודדת שיווק המוצרים בתוך סין עצמה.
5. יציבות פוליטית חברתית מהווה תנאי להשקעות זרות, ובסין היא בהחלט מתקיימת.
לסיכום, על אף הגישה הזהירה ואף הססנית של חברות בינלאומיות בכל הנוגע לייצור במדינות עולם שלישי, במקרה של סין, לנוכח מיצובה ככלכלה השישית בגודלה בעולם,
היתרונות עולים על החסרונות, והעדות לכך הינה ההיקף העצום של כניסת השקעות זרות.
רשומות
